בישראל של 2019, אין כמעט אף אחד שלא התנסה בשימוש באפליקציית תשלום. אם זה העברת כסף בביט (BIT) , או איסוף ועד כיתה בפיי (PAY) או תרומה בפייבוקס (PAYBOX) העברת כספים ממקום למקום, הפכה להיות מאוד נוחה וזמינה לכל אחד מאיתנו. בלחיצת כפתור אנחנו מסוגלים להעביר סכום כסף לגורם נוסף, בלי הצורך להתעסק עם משיכות מזומן, או העברות בנקאיות מסובכות.
שיטה ההעברה הזו נקראת: ארנק אלקטרוני (או אפליקציית תשלום)
ופתאום נראה שלכל בנק יש אפליקציה משלה, עם יכולות, יתרונות וחסרונות.ובאמת בתוך כשנתיים, כל הבנקים דוחפים לשימוש באפליקציה שלהם, ארנק שלא שמענו עליו כלום עד כה, הפך להיות הדבר הכי חשוב לבנק.
למה? בואו נבין מה קרה בשנים האחרונות
ביולי 2016 פורסמו מסקנות ועדת שטרום המפורסמת. ועדת שטרום הוקמה על מנת לבחון אפשרות להגברת התחרות בבנקים בישראל, שמהווים גורם ריכוזי ועד כה מנעו תחרות. מסקנות הועדה קבעו כי יש לבצע הפרדה בין הבנקים לחברות כרטיסי האשראי שבבעלותם. בשנה זו המצב היה כזה:
הועדה קבעה כי על הבנקים למכור את רוב אחזקותיהם בחברת האשראי שבבעלותם, וזאת על לעודד תחרות בין שני גופים בנקאיים (הבנק וחברת האשראי), תחרות שאמורה להועיל לכניסת מתחרים נוספים לשוק.בינואר 2017 אושר בקריאה שלישית החוק להפרדת הבנקים מחברות האשראי.מדובר בחקיקה היסטורית שבאה לטפל סיטואציה בעייתית בישראל, בה לא נפתח בנק חדש במשך כ 50 שנה.
ואכן מיד לאחר אישור החוק, החלו הבנקים בהליכי הפרדה בינם לבין חברות סליקת האשראי. ישראכרט ולאומי קארד קיבלו לוח זמנים ודדליין למכירתן, ואילו חברת כאל קיבלה אישור מיוחד להישאר בבעלות חלקית של בנק דיסקונט.חשוב להבין שחברות האשראי היוו מנוע צמיחה אדיר עבור הבנקים, במשך שנים רבות. החברות אלה חלשו על שוק הסליקה בישראל, והפכו לאמצעי התשלום הנפוץ במדינה, כרטיס אשראי.וכשיש ביצת זהב, אף אחד לא רוצה לוותר עליה. ולכן במשך שנים רבות, טיפחו הבנקים את השימוש בכרטיסי האשראי, וחסמו אפשרות של כניסת שחקנים חדשים, או אמצעי תשלום חדשים.
לראיה, אין בארץ עד היום תשתית תשלום של Google Pay או Apple Pay,וגם רפורמת ה EMV נבלמה עד כה באמצעות הבנקים וחברות האשראי, על מנת לא לייצר תחרות שתקטין להם את הרווחיות.אבל לא נשכח שמדובר בבנק , והבנק לעולם לא מפסיד.ולכן הבנק לא ירשה לעצמו לאבד הכנסה משמעותית כל כך, ללא אפשרות לפיצוי דרך מנגנוני הכנסה חלופיים או חדשים. ולכן, מיד עם תחילת ההכנות להפרדה בין חברות האשראי לבין הבנקים, החלו הבנקים בתהליך פיתוח של מנגנוני תשלום משלהם, אפליקציות התשלום.אמצעי תשלום אלה, נבנו למטרה אחת בלבד: לעקוף את הרפורמה, ולאפשר לבנק להמשיך ולהיות סולק מרכזי במדינת ישראל. ולכן :
ולכן, בכל מחיר, וגם במחיר של הפסד, הבנקים נערכים להקמת אמצעי תשלום חלופי. אמצעי תשלום שאתו יוכלו להתחרות בחברות האשראי, ולכבוש מחדש את נתח השוק שאבד להם.
סיכום ביניים
בפוסט הנוכחי סקרנו את ההיסטוריה והמניעים לבניית שוק אפליקציות התשלום בישראל. בפוסט הבא, נסקור את המצב בשוק נכון להיום, ואת התחזית שלנו לעתיד הקרוב של אמצעי התשלום במדינת ישראל 2020-2022.
